על פי חוק הירושה, תשכ”ה–1965, הסדר הירושה החוקי (כאשר אין צוואה) קובע סדר יורשים ברור: ראשית בן/בת הזוג של המנוח, לאחר מכן ילדיו, ובהיעדרם – הוריו, אחיו וכן הלאה.
נכדים אינם נכללים ברשימת היורשים לפי דין, אלא דרך הוריהם – כלומר, רק אם אחד מהילדים נפטר, נכדיו נכנסים בנעליו ומקבלים את חלקו (זה נקרא “ירושה על דרך של תורשה לפי דרגת קירבה”).

לכן, אם סבא או סבתא רוצים להוריש ישירות לנכדים – יש לציין זאת במפורש בצוואה.

דרכים לשלב נכדים בצוואה

קיימות מספר אפשרויות משפטיות לשלב נכדים באופן חכם ומוגן:

1. הורשה ישירה לנכדים

אפשר לציין בצוואה סכום כספי, אחוז מהעיזבון או נכס מסוים (כגון דירה, קרקע או רכב) אשר יועבר לנכדים באופן ישיר.
לדוגמה:

“אני מצווה לנכדתי רוני את הסכום של 50,000 ש”ח לצורך מימון לימודיה האקדמיים”.

2. הורשה דרך מנגנון נאמנות

כאשר הנכדים קטינים או כאשר יש רצון לפקח על אופן השימוש בכספים, ניתן לקבוע נאמן (לרוב הורה או עו”ד) שינהל את חלקם של הנכדים – עד שיגיעו לגיל מסוים או עד להתמלאות תנאי (למשל: סיום שירות צבאי, תואר ראשון וכד’).

3. תניית תנאים בצוואה

אפשר לקבוע תנאים לירושה, לדוגמה:

“הנכד יהונתן יירש את חלקו רק אם יסיים לימודי תיכון בציון ממוצע 85 ומעלה”.

מומלץ להיזהר בתנאים כאלה, שכן בית המשפט אינו רואה בעין יפה תנאים שאינם ברורים או שאינם עומדים במבחני סבירות.